מה עשתה הקורונה ליחס שלנו לזמן פנוי? מינימליזם, צ'יל ופו הדב

23:41 20.05.2020

טל צוק, צלמת וכתבת המגזין לענייני האטת אורח החיים, חקרה את תקופת הסגר בבית והשיעמום שבא איתו ותהתה- יכול להיות שאחרי שהקורונה תיעלם מחיינו נפסיק לרדוף אחרי ריגושים ונעדיף להנות מלעשות "שום דבר"? ואיך כל זה קשור לפו הדב? 

 

Stop ! Corona Time.

מגפת הקורונה עצרה את העולם ברגע אחד. את העולם וגם אותי.

השבוע האחרון שלי בעבודה היה מהבית על הספה עם חוקי הסגר הלא נחמדים.

תשוקת הצילום והטיולים שלי נכנסה להמתנה - בלי טיסות אין חופשות שלא נדבר על מסעדות או מסיבות. את הזמן הפנוי שנהגתי למלא במסעדות, בתי קפה, טיסות , טלויזיה, אלכוהול וכדומה - התמלא במשהו אחר ולאט לאט זה התחיל לחלחל:

העצירה שהקורונה הביאה לנו גרמה לנו לחשב מסלול מחדש לגבי מה אנחנו עושים עם הפנאי שלנו.

מצאתי את עצמי בבית בלי מעש, בצורה שלא חוויתי מעולם, פעם נטפליקס-צ'יל היה מתרחש אצלי פעם בשבוע, ועכשיו? זה איתי מהבוקר עד הערב.

פעם סרט מצחיק היה מרגש אותי- כעת זה עוד סרט ברשימה אינסופית.

פעם הייתי הורגת עבור זמן חופשי, בין העבודה  שמתקיימת בין 9:00-18:00 , החברים, הפאבים, מפגשי משפחות, סידורים ועוד הרבה דברים שכעת התפוגגו מהשגרה- עכשיו זה כל מה שיש לי.

 


אז מה נשאר לנו? מה זה "זמן פנוי" באמת?  הסגר של חודשיים יכול לשעמם, מאוד. אבל הזמן הזה גרם לי להיזכר  בפו הדוב, שמלווה אותי ברגעים יפים שכאלה. השמש פורצת את תריסי המרפסת שלי ואני מצליחה באמת להשתעמם על הספה, להיכנס לרגעי ה"פו" שלי,  למצב של מינימום מחשבות.

 

בספרי פו הדוב יש לא מעט נגיעה בנושא ה "לא לעשות כלום". הדבר הכי אהוב על כריסטופר רובין זה לעשות שום דבר, פו הדוב תהה לעצמו פעם אחת איך עושים שום דבר? וכריסטופר הסביר: "כששואלים אותך מה אתה הולך לעשות, אתה עונה "שום דבר" ואז פשוט הולך ועושה את זה".

אבל מה זה "שום דבר" בעולמנו שלנו?

זה אומר לקום בבוקר ולא לראות טלויזיה,

לא לפתוח רשת חברתית,

לא לפתוח מחשב,

לא לעשות מטלות,

לא לצאת לקניות כל היום,

לא לדאוג על החופשה שאולי תתבטל ,

או שחופי הים כה מזמינים וכה רחוקים, 

פשוט לעשות שום דבר.

כלום.

 

איך עושים בלי לעשות? תהה פו...

 

אז ברגעי ה"פו" שלי מצאתי את עצמי חושבת לא מעט. לא עבר הרבה זמן ונרשמתי לקורס (חינמי) של אוניברסיטת ייל שעוסק בפסיכולוגיה של אושר האדם. הקורס בנוי בצורה כל כך מעניינת, מסקרנת ופניני הקורס מתרכזים ב"אשליות המוח" שאנחנו בטוחים וסמוכים שיעניק לנו אושר (קחו את זה לכל מקום שתרצו, הטלפון הכי חדש, הרכב הכי טוב, הבית הכי גדול....), אך למעשה הוכח שאותם ה"אשליות" מורידות את רמת האושר באופן ישיר.

 

 המרצה, שהייתה שנונה ומהפנטת , הוכיחה (שיעור אחרי שיעור עם הפניות למחקרים, ספרים ומקרי אמת) שאנחנו רחוקים מאוד מלהבין מה תורם לרמת האושר האישית שלנו, בצורה אכזרית ומלאת אמת והגיון היא פותחת את העיניים.

 

הייתה אשלית מוח אחת מיוחדת ששבתה את תשומת ליבי, היא השפיעה עליי ולאט לאט הצלחתי לזהות את תסמיניה אצל קרוביי במהלך הקורונה.


המוח שלנו תמיד יצפה את הנורא בכל מצב, ולעולם לא יעריך מספיק את רמת האושר הפוטנציאלית שיכולה להיווצר ממצב מסוים , וזה מושרש בנו ולא ישתנה טבעית.


בתקופה האחרונה הנחיות הקורונה מתרופפות ואפשר להיפגש עם משפחה וחברים בפארקים,  ולא מעט אנשים מציינים ש"התקופה של ההסגר בבית לא הייתה נוראית כמו שציפיתי"  או "למדתי להעריך את אהוביי יותר"-וזה מוכח. אבל לא יכולנו לדעת את זה מראש. אנחנו נצפה תמיד לנורא מכל  בסיטואציה שזרה לנו ולא נעריך מספיק בדיעבד כמה טוב יצא מאותו סיפור.

 


אז איזה תוצרים הניב השעמום שחוויתי במוחי שבמהלך תקופת הקורונה התרוקן מרעשי הרקע?


העצירה המוחלטת שעטפה אותנו בתקופה האחרונה, הניבה שאיפות, רצונות ומטרות חדשות.


למשל- בעודי מתמודדת עם ההסגר בתקופת הקורונה, החלה ההתמודדות האישית שלי עם בישול ותחזוק המטבח. החלטתי שאין יותר כרטיס עובד ומשלוחי אוכל אינסופיים הביתה וכך התחזק הקשר ביני לבין אימי דרך שעות של שיתוף מתכונים, שאלות והתייעצויות והמון צחוק ואהבה.
בתקופה שהייתי חודשיים בבית כל יום כל היום בלי לראות אף אחד חוץ מבן הזוג שלי- התגברה ההערכה שלי אליו ונוצרה שותפות חזקה יותר בינינו.


מצאתי את עצמי עושה דברים שלעולם לא חשבתי שאמצא את הזמן אליהם. איתרתי כמה כוחות כדי להתחיל להשקיע בתזונה, הרשמה לקורסים און-ליין ,לימוד שפה חדשה, השקעה יומיומית בגינון אורגני בדירה הקטנה שלנו, ספורט והכי חשוב - למדתי להעריך כל דבר קטן בחיי היום היום.

 

אז מה עשתה הקורונה לזמן הפנוי שלנו בבית, שישנה לנו את החיים בעתיד?


אולי ה"צ'יל" כבר לא יהיה אותו "צ'יל" -אולי הפעילויות בהן נהגנו למלא את הזמן הפנוי כבר לא יתאימו לנו.

אולי מגפת הקורונה פתחה תקופה חדשה באנושות בה חיי משפחה חיי קריירה וחיי פנאי שאיבדו את הסדר המוכר והידוע, יהפכו לפשוטים יותר ופחות אינטנסיביים.

 

ההמלצה שלי הלאה היא שבפעם הבאה שאתם רוצים לפנק את עצמכם ולנוח-  קומו, תכינו לכם משקה מפנק, התיישבו בפינה הכי נוחה בבית ופשוט קחו לכם "סמן פו" ותעשו "שום דבר" למשך כמה רגעים.

תראו איך זה מרגיש.

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader