ארבעת האלמנטים שיהפכו את נקיון הבית לפעילות מינימליסטית
ארבעה אלמנטים מינימליסטיים שיגרמו לכם לראות אחרת לגמרי את הפעולה המציקה היום יומית הזאת ואולי גם להפיק ממנה הנאה ובריאות \ מעיין טל
נקיון הבית תמיד היה פעולה טעונה ומורכבת מבחינה רגשית עבורי כיוון שבעברי הייתי על כל קצוות הספקטרום הנקיוני- גם אחת שלא מנקה בכלל- וגם אחת שמנקה באובססיה ללא הפסקה.
האחד הזין את השני- בגלל שידעתי שאני יכולה להפוך את העניין לאובססיה- העדפתי לא להתעסק עם נקיון בכלל.
וגם כשכבר מצאתי איזון של לנקות באופן שנחשב לנורמטיבי- שיקרתי לעצמי. ניקיתי פחות ממה שהנפש שלי באמת החשיבה כ"נקי".
לאחרונה השלמתי עם זה. אני אוהבת שיותר מידי נקי. אני מוכנה להקדיש את החצי שעה בכל בוקר בשביל לעשות ספונג'ה בכל הבית, ולהרגיש כל היום שאני בבית רענן ורחוץ. זה גורם לי להרגיש כמו נסיכה בארמון, ולא אכפת לי שזה פסיכי. חוץ מבזבוז המים הנגרם כתוצאה מכך, הפסקתי לכעוס על עצמי (וגם עם המים עצמם אני משקה את הגינה).
ההשלמה עם שיגעון הקטן הזה דחפה אותי לחפש קשר בין הנושא הזה למינימליזם. חשבתי לעצמי שאם לנקות עושה לי טוב, מרווח אצלי משהו, ומקל את היום יום שלי- חייב להסתתר שם איזה קסם מינימליסטי נסתר.
זרם המינימליזם יצר לעצמו שם של דרך שיכולה לתת פתרון למשבר האקלים, של אמצעי להגיע לחירות כלכלית, להפיק בריאות מיטבית וכמובן- בריאות נפשית דרך שחרור היאחזויות מעגלי זהב מיותרים שמכלים את כוחותינו.
אז חקרתי כל אחד מהאלמנטים האלה בהקשרים של נקיון והרי התוצאה:
חירות כלכלית:
אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נעזרים בעוזר.ת בית. זה לא מאוד יקר, הנשים כיום עובדות, ואין שום סיבה בעצם לא לעשות את זה.
מצד שני, זה כן עולה כמה אלפי שקלים בשנה שיכולים להיות מופקדים לחיסכון לטווח ארוך, במיוחד אם מעסיקים עוזר.ת בית בתנאים חוקיים (הרי המינימליסטים שואפים למינימום פגיעה בזולת)
בנוסף- יש אלמנט של חיבור לבית ולחפצים שלנו בזה שאנחנו מנקים אותם במו ידינו.
יש משפט ביהדות שאומר שככל שאתה יותר מושקע במשהו- כך הוא יותר יקר לך ואתה מעריך אותו יותר.
ובאמת, אם כולנו היינו עומלים בפרך למרק חפץ חפץ מהחפצים שלנו- היינו נזכרים מה יש לנו בעצם, משקיעים בלנקות כל אחד מהם ובכך בעצם דואגים לשמור רק את מה שבאמת שווה את העבודה הזאת.
בנוסף, אם משפחה שלמה מתגייסת ליום נקיון משותף- זו יכולה להיות פעילות מגבשת, שעוזרת לילדים לפתח כישורי חיים בסיסיים לעתיד ולהעריך את מה שעושים בשבילם עכשיו
בריאות:
תגידו מה שתגידו, אנחנו כבר לא מזיזים את הגוף. אנחנו יושבים במשרד ויושבים מול הטלוויזיה בסוף היום, ומידי פעם פוקדים את חדר הכושר. הגוף מזדקן, הגוף מאבד גמישות, הגוף צריך תזוזה. ולא תזוזה של אופניים בחדר כושר- תזוזה אמיתית של מטלות אמיתיות כמו שהיו עושים פעם, כזאת שתוציא אותנו מהמחשבה שכשמזיזים את הגוף זה רק לצרכי ספורט.
מסתבר שכשמנקים שורפים קלוריות. לא בטירוף, אבל ביחס סביר למשקל הגוף ולאינטנסיביות העבודה.
בריאות מנטלית:
צמצום חפצים הפך לדרך להשתחרר מעומס תודעתי- ועל הדרך- להקל את סביבת המחיה- אם ברמת התחזוקה ואם בתחושה הכללית המרווחת.
אבל איך אפשר לשחרר עומס תודעתי אם הבית מסודר, ריק מחפצים מיותרים, אבל לצורך העניין- מאובק?
איך עד עכשיו לא דיברו גם על האלמנט ההגייני של ניהול בית מינימליסטי?
מסתבר שדיברו, פשוט לא קראו לזה בשם הזה.
לצד הספר הידוע של מארי קונדו "סוד הקסם היפני" העוסק בשחרור חפצים מיותרים וסידור הבית בגישה מינימליסטית, יצא גם הספר -A Monk's Guide to a Clean House and Mind, אך ספר זה זכה להרבה פחות פרסום.
מתברר שבמנזרים הבודהיסטים מלאכת הנקיון נחשבה למלאכה מדיטטיבית, של נקיון פנימי, של התבוננות, של עבודה פיזית דרכה מתרגלים את ריכוז תשומת הלב בהווה- ושבסביבה מהודקת בה אין גרגר אבק אחד או חפץ אחד זרוק לא במקום- רק בה הנפש יכולה להיות חופשייה ומשוחררת, והתודעה בריכוז מלא.
זה מעניין, כי מדובר במשטר קפדני מאוד, ובעוד שמינימליזם הוא זרם השואף להשיג חופש- יכול להיות שקפדנות מסוג זה עשויה להצטייר כעוד סוג של שיעבוד.
ידעתם שבודהה הגיע לאחת התובנות שלו בזמן שטיטא?
אקולוגיה:
עוזר בית לא תמיד ישוש להשתמש במים של שטיפת הרצפה להשקיית הגינה, או לעבוד עם מטלית רב פעמית. הוא לא יכין את חומרי הניקוי שלו בעצמו . הוא ינקה כמו שמנקים והבייתה. כשאנחנו עושים את זה- אנחנו עושים את זה בדרך שלנו. מכבים את שואב האבק כשלא צריך, סוגרים את הברז בין קרצוף כלי אוכל אחד לשני, עושים את המירב שאפשר כדי לצמצם זוהמה על כדור הארץ.
זה לא המון. אבל זה משהו.
כלי ניקוי אקולוגיים. הם גם יפים!
אז מה לסיכום?
להרים מטאטא ולהתחיל לנקות?
רוב האנשים מנקים בעצמם את הבתים שלהם, לרוב מטעמי חוסר בתקציב. אז אם כבר מנקים- לפחות להסתכל על המלאכה הזאת קצת אחרת. כבר הרווחנו משהו.
אלה שכן נעזרים במיקור חוץ- יכולים לשקול מחדש. אם יש זמן ובני משפחה משתפי פעולה, אם אפשר לגשת למלאכה בגישה חיובית ולשנות את הסטיגמה שגלדנו עליה על פיה ניקיון הוא פעולה נמוכה קשה ומעצבנת בעוד ששתיית קפה ושוטטות בקניון הן פעולות מהנות (עבורי לפחות זה בדיוק ההיפך)- אפשר למצוא דרך להפוך כבר את מה שעושים עכשיו לפעילות חיובית\ בילוי משפחתי משעשע\ פעילות ספורטיבית- במקום לחפש את כל הכיופים האלה הרחק הרחק המעמקי הקניון.
אולי יעניין אותך גם...