מינימליזם וגזענות- מה הקשר בין הצבע השחור לכסף?

14:20 03.07.2019

מחאת הקהילה האתיופית על הריגת הנער על ידי שוטר סלומון טקה-(יוצא הקהילה האתיופית), טלטלה את המדינה. כולם קרועים- מצד אחד רוצים להגיע הבייתה, השגרה השתבשה, עסקים מפסידים, שוטרים נפגעו- ומצד שני- גם לנו נמאס לחיות במדינה גזענית. אז איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת בלי אלימות? מעיין טל

 

מה באמת יש לחברה שלנו נגד הצבע השחור? שאלתי את עצמי בעודי מתהלכת ליד צומת עזריאלי, הרכב שלי נותר שבוי של העיר תל אביב בגלל הפקק שנוצר- אז נאלצתי לחזור לביתי שבצפון הארץ ברכבת.

ממולי אני רואה צומת שלמה נחסמת על ידי פעילים המייצגים את הקהילה האתיופית בישראל, מפגינים בזעם. אלפי מכוניות מצטברות זו אחרי זו עם כל רגע שעובר, עומדות. אף אחד לא כועס עליהם. כולם מבינים אותם. אבל כולם מתים להגיע הבייתה, מיואשים מהסיטואציה הזו שברור שלא משנה כמה יפגינו- לא תשתנה בזמן הקרוב.

 

הרי בעוד חודש, או שנה, או שבע שנים, שוב תתרחש תקרית ליוצא הקהילה. בארצות הברית זה כבר כך שנים, ילדים ומבוגרים נורים למוות על ידי שוטרים רק בגלל שהם ...פשוט...בצבע שחור. ובמשך שנים הם מוחים על זה. ובמשך שנים- שום דבר לא השתנה.

 

"מה בצבע שלי כל כך מפחיד אתכם?"

 

מה יש לעולם עם הצבע הזה? המשכתי לתהות, מתפללת בליבי שברכבת העמוסה מאנשים נטולי מכוניות עקב ההפגנות יהיה לי מקום לשבת, אפילו על הרצפה. בסוף התישבתי על כיסא, למזלי. הבחור הצעיר שישב לידי קם ונתן לגבר מבוגר לשבת במקומו. במקרה ממש, יוצא הקהילה האתיופית בעצמו.

האיש המבוגר שאל אותי אם הרכבת מגיעה לעפולה. היה ניכר שאין לו מושג איך לבדוק את התשובה בטלפון הסלולארי שלו, בדקתי לו. 

ותהיתי לעצמי.

האם הגיל הוא מה שמונע ממנו ללמוד לבדוק בעצמו, או שאולי העובדה שהוא עלה ממדינה שבקושי היו בה מים זורמים- והגישור על הפער הטכנולוגי שהגיע עם העלייה לארץ לא הביא אותו ל100% יכולת להיות עצמאי עדיין?

(אפשר גם להבין- אם מחר הייתי עוברת למדינה שהפער הטכנולוגי שלה מישראל הייתה כמו מסרט של "בחזרה לעתיד" מין הסתם גם לי היה לוקח זמן להסתגל. אבל למה אף אחד לא עוזר להם בהסתגלות הזאת?)

 

המשכתי להרהר, היה לי הרבה זמן פנוי בנסיעה הזאת, היא הייתה, כמו אצל כל המדינה באותו יום, ארוכה בשעתיים יותר ממה שתכננתי. ומתוך בליל המחשבות שעבר לי בראש, שאלתי את עצמי שוב ושוב למה עדיין יש גזענות בעולם. איך לא נפטרנו מהתופעה המטומטמת הזאת. איך אנחנו עדיין מתעסקים בזה ב2019. ומה אנשים כל כך מפחדים מאנשים בצבעים שונים משלהם לעזאזל? וככה, פתאום , קלטתי.

הצבע השחור.

פשוט מייצג .

עוני.

זה מה שכל כך מפריע בעיניים.

אפריקה היא מדינה ענייה, מי שחי שם לא קונה איפון ואין לו פלזמה והוא רוב הסיכויים לא עובד בהיי טק.

כסף.

תמיד בסוף

הכל מגיע לכסף.

זה פשוט לא יאמן כמה שלא נסובב את הגלגל, תמיד בסוף נגיע לאותו חולי חברתי.

ואז גוללתי בראשי את המחשבה- אם מחר אפריקה הייתה מתגלה, כמו בסרט "הפנתר השחור" למשל, כמדינה עשירה יותר מכל מדינות הOCD יחד, האם הצבע השחור היה הופך לסקסי? סמל יוקרה? האם היינו מעריצים את ה"שחורים", מנסים להיות כמוהם? האם היה קל להם להתחתן עם מישהו לא יוצא הקהילה?

אני בטוחה שכן.

 

 

 

ההבדל היחידי האמיתי, שלא קשור לכסף, ביננו ובינם, הוא שהסיכוי שלהם להישרף בשמש הוא פשוט משמעותית יותר נמוך משלנו- הלבנים יותר. 

אז אולי הצעד הראשון בלהבין את זה, יהיה צעד קולקטיבי של כולנו- כי בכל אחד ואחת מאיתנו יש קצת גזענות. אצל חלק זה אחוז אחד, אצל חלק זה חמישים אחוז, אצל חלק זה מאה אחוז. אבל כולנו ספגנו מסרים כאלה ואחרים והם בתודעה שלנו. אני מציעה, כדי שמשהו פה באמת ישתנה- שאולי פשוט נתחיל כולנו לדמיין שאותו סרט - פנתר השחור"- (אם עוד לא ראיתם אני ממליצה) הוא אמיתי

נדמיין אנשים "שחורים" כאנשים עשירים ומתקדמים טכנולוגית,

נדמיין אותם חיים במדינה שרק יכולנו לחלום לגדול בה ברמה הכלכלית

ואז...נראה מה יעלה לנו בראש בפעם הבאה שנפגוש אותם.

אם שום דבר בתפיסה שלנו לא ישתנה- יופי.

אבל אם כן- גילינו שגם בנו הייתה קצת גזענות. אפילו בלי ששמנו לב. 

והקצת גזענות הזאת

בלי ששמים לב

היא זאת שעלולה להביא את האסון הבא

אז אולי זאת הדרך היחידה באמת למנוע אותו

שכל אחד יעשה בדק עם עצמו.

 

הכותבת היא מעיין טל. בעלת הבלוג החברתי "הסולידרית" והעורכת הראשית של מינימליזם ישראל

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader