שחור לבן והאפור שביניהם

13:32 18.04.2019

האם להיות מינימליסט זה אומר- לא להגדיר את עצמך ככזה? מהי דרך האמצע ואיך היא מתחברת למינימליזם? ענבר שניידר

 

אורח חיים בריא, מודעות לסביבה, ומציאת אושר פנימי – אלה עקרונות שחשובים לי בחיים ואני מנסה לחיות לפיהם.
אני חושבת שהעקרונות של המינימליזם מדהימים. זה משחרר את הנפש כשיש פחות רכוש, זה מדהים זה להגיע לרמת הוצאות נמוכה (כך שאפשר לעבוד פחות ולזכות בזמן פנוי שהוא המשאב היקר ביותר בעיני..)


העקרונות האלה נטועים בי, אבל האמת היא , שאני לא מגדירה את  עצמי כמינימליסטית.

 


איכות הסביבה כל כך חשובה לי, ונחשפתי לגישה שנקראת zero-waste שמטרתה להפחית את הפסולת הפלסטית שאנחנו מייצרים בכמות כל כך עצומה למינימום האפשרי, בניגוד לגישה הרווחת לפיה צורכים בלי לחשוב.

לאן כל מה שאנחנו זורקים מגיע בסוף, מה הנזק הנגרם והאם באמת צריך את כל הפלסטיק הזה? הגישה דוגלת בצמצום צריכה ולא רק במיחזור כי תהליך המיחזור עצמו מזהם, ולעיתים בכלל לא אפשרי עם מוצרים מסויימים.. (למשל פלסטיק)


אז אני כן שומרת על הגישה הזו במודעות ומנסה להפחית צריכה של פלסטיק, אבל "חוטאת" המון, ככה שגם zero waste  אני לא.


בהקשר של הסביבה, וחמלה על בעלי חיים, והעובדה שכיום תעשיית המוצרים מן החי היא לא כפי שהייתה בעבר- אלא ממש סרט נע בו הפכו את בעלי החיים לפריטים במפעל, מזריקים להם כמויות אנטיביוטיקה וגורמים להם לחיות בצפיפות ובסבל שמביאים להרבה מחלות שלהם ושלנו –טבעונות זה אורח חיים שבעיני הוא נכון.
ואני באמת במודעות לנושא, והפחתתי מוצרים מן החי.. אבל אני לא טבעונית.

אז נכון , אני לא 100% באף אחת מהקבוצות הנ"ל, אבל למה תמיד דברים צריכים להיות כל כך חריפים?  או שאתה כן או שלא. או שחור או לבן. למה לא לקבל שיש גם אפור באמצע? 

אם נוכל לקבל גם את האמצע – אולי נגלה שבעצם ההדרך היא כל העניין,

ושזה בסדר לעשות חצי,

ושלוקח זמן לשנות את החיים לחלוטין.


הרי היוזמה של meatless Monday היא בדיוק דוגמא טובה למקרה שכזה. יוזמה בה העלו לתודעה של הציבור את הרעיון של יום ללא אכילת בשר. ובאמת הייתה הפחתה בצריכת הבשר העולמית רק בזכות היום הבודד הזה בו אנשים התגייסו למטרה.

 

לאט לאט, הדברים הקטנים הופכים לדבר אחד גדול


גם בתהליך נפשי שעברתי בשנים האחרונות כל כך רציתי ישר לראות שינוי - מרצינית מדי, למישהי שלוקחת דברים יותר בקלות, ממישהי שמתעצבנת מהר, לשקולה יותר.. ועוד ועוד. אבל כשחיפשתי שינוי מוחלט בצורה של שחור ולבן לא יכלתי לראות אותו. הייתי צריכה הרבה פעמים שיחזקו אותי על הדרך עצמה ועל כך שלדוגמא היום הגבתי בצורה שונה, למרות שעדיין אני מגיבה לפי האוטומט בפעמים אחרות..


רק כשהצלחתי לראות את ההתקדמות הקטנה ונתתי לה מקום – אז קיבלתי מוטיבציה להמשיך לעבוד על עצמי.


אם חשבתם לשנות משהו באורח החיים – אז לא להתייאש, לא לוותר.. ולהעריך את הצעדים הקטנים. כי מותר לכולנו לטעות ויהיה חבל פשוט לחזור אחורה לחלוטין ולהרים ידיים.


בסופו של דבר - אם כמות גדולה של אנשים יעשו צעדים שמתחילים בקטן, ויקבלו על אותם הצעדים הכרה והערכה יהיה כך פוטנציאל לעשייה נוספת יותר ויותר.. ואפשר יהיה להגיע לשינוי אמיתי.

 

 

דבר העורכת : "כשחושבים על זה בעצם....כל מהות המינימליזם היא להבין שיש גם אפור, שלא הכל קיצוני, שלא חייבים להיתפס להגדרות...

מינימליזם במהותו הוא גישה מתונה ושפויה לחיים. אז אולי לא לקרוא לעצמך מינימליסט, זה הדבר הכי מינימליסטי שיש :) "

 

 

הכותבת היא ענבר שניידר, מהנדסת מכונות וזמרת בהרכבים ווקאליים

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader