"יום לא דיגיטלי"- מאיפה הגיע הרעיון הזה?

מה עומד מאחורי המיזם "יום לא דיגיטלי"? שי נצר מספר על הקשיים מאחורי הקמת הפרויקט, ועל החזון

"נו אז מזה היום הלא דיגיטלי הזה שלך?", שאל אותי הצד השני של הפגישה לפני ארבע שנים.
"קודם כל, זה בלי ה-ה' האלה שהוספת על דעת עצמך. 'יום לא דיגיטלי'. ככה. יופי, אז בגדול זה בעצם אומר 24 שעות של התנתקות מהסמארטפונים", עניתי.

"ותגיד, סופי שהשתגעתם לגמרי או שהשתגעתם סופית?"
אז הסתכלתי שמאלה, הסתכלתי ימינה, ואז הסתכלתי לפרטנר שישב מולי בלבן של העיניים - "לא. לא. ממש לא השתגענו! אולי כן, בעצם. אולי כן השתגענו. אבל אם השתגענו, אז דע שהשתגענו, שידעו כולם, שהשתגענו וזה היה על החיים".
היו פעמים שזה קיצר את הפגישה משמעותית ושלחו אותי לחפש, הראו לי את הדלת החוצה. אבל לאט-לאט היו גם פעמים שזה עבד לי ופגישה לא טובה הסתיימה בטוב עם סוף מפתיע. וככה פגישה ועוד פגישה ועוד אחת ועוד. ואז התחיל שיר של - לא-לא-לא, כן. כן-כן, לא. לא ייתכן. וכן, בטח שכן. ונכנסתי ללופ. לא ידעתי ממה אכפת לי יותר. מהאירוע עצמו שנמצא חודש לפנינו? או שפשוט רציתי לשמוע רק עוד 'כן'.
כן?

אנדיג'יטייז מי או בשמנו העיברי 'הדיאטה הדיגיטלית' הוא מיזם ללא מטרות רווח שנוצר מתוך מטרה להילחם בתופעת ההתמכרות ההולכת וגוברת בסמארטפונים ובשאר החברים הדיגיטליים שמגיעים איתם.

'דיאטה' משמעותה לא להפסיק לאכול, אלא לצרוך אחרת, בצורה נכונה, חכמה, ובריאה.

אנחנו, 'הדיאטה הדיגיטלית', לא נגד הטכנולוגיה, הפייסבוק, או הסמארטפון. אנחנו בעד השימוש הנכון בהם. האיזון והמינון. אנחנו מבינים שיש כלים דיגטליים מדהימים. מבינים ומשתמשים בהם.

אנחנו פועלים כנגד ההתמכרות למסכים והסמארטפונים ועושים זאת – ובכן, כן, באמצעות המסכים והסמארטפונים. כל הקמפיינים שלנו התחילו בדיגיטל – זה הכי קל, זול, מהיר, ממוקד ונכון למטרה שלנו (וגם, קהל המטרה שלנו נמצא שם).

אז כן, כל הקמפיינים שלנו התחילו בדיגיטל – אבל גם עם כל הקמפיינים יצאנו לרחובות ולברים, לבתי הקפה, לחופי הים, לשווקים השונים. רצנו בפארקים וטיילנו ברחבי הארץ, בימים חמים וגם בימים גשומים. בצאתנו לעולם - פגשנו אנשים במקומות רחוקים ושמענו מאות של סיפורים שונים. והאמת? לאנשים שפגשנו, בסיפורים שלהם, לכולם - הייתה את אותה הבעיה.

 

כשמה שמשמש אותנו מתחיל להשתמש בנו. איפה לשים את הגבול?

 

'יום לא דיגיטלי' נולד בגלל הבעיה הזאת והוא בעצם צום דיגיטלי בן 24 שעות של התנתקות מהסמארטפונים – יום זה נחגג בכל שנה בישראל, החל משנת 2014.

'יום לא דיגיטלי' הוא קמפיין מעט קיצוני עם מסר לא קיצוני בכלל, המנסה רק להעמיד אתכם לרגע אחד קטן מול המראה ולעזור לכם לגלות לבד כבר עד כמה אתם מכורים בלי ששמתם לב. וכשאני כותב -  'אתם', אני מתכוון ל-"אנחנו".

אנחנו מכורים.

כולנו פה ביחד.

אנחנו נותנים לרשתות החברתיות ולאלגוריתמים הניתנים לשליטה לקבוע לנו רעיונות, דעות ואג'נדות.

הטכנולוגיה, המחשב, הסמארטפונים - איתם אין בעיה.
הם לא מסוכנים.
אנשים הם מסוכנים.
ואנשים מכורים? הם הכי מסוכנים שיש, וניתן להגיד בצורה וודאית – שהם בטח לא יתעדפו את השימוש בהתמכרות שלהם בצורה הכי נכונה ובריאה.

 

 

אפשר לאזן בין החיים האמיתיים לחיים הדיגיטליים? או שצריך להשלים עם המצב?

 

אף אחד לא שומר עלינו. ארזו לנו את הכל כל כך יפה.

לפעמים זה מרגיש, כאילו עשו זאת רק כדי שלא נראה.

ובכל מה שקשור לנוכחות הסמארטפונים והשימוש המוטעה בהם בעולם שסביבנו?

עקב המודעות ההולכת וגוברת לסכנות, לויתורים הכרוכים בכך ולההתנהגויות האנושיות החדשות הנוצרות – אנחנו חייבים כל הזמן לשאול את עצמינו שאלות כמו - מתי כן זה בסדר? איך כן? מתי לא? ולמה לא?

'יום לא דיגיטלי' מנסה רק לעזור קצת לתובנה הזאת לחלחל לציבור הרחב.

יום זה כולל 24 שעות של אירועים ובינהם - חדרי בריחה, ספוקן וורד ומשוררים, הרצאות, יוגה, פייס א בוק (פעילות קריאת ספר ציבורית),  ועוד ועוד ועוד.

כל האירועים כוללים רק חוק אחד שאומר: השימוש בסמארטפונים - אסור!

אז עד לשנה הבאה....

הנה סרטון מתוך המיזם להנאתכם:        

  "Face A Book"

https://www.facebook.com/shai.netzer/videos/10154154368651493/

 

בתמונה: שי נצר, משליך על אנשים שמסתכלים בסמארטפון שלהם ספרים

 

הכותב הוא שי נצר-  סופר, ויזם "יום לא דיגיטלי".