2020- השנה בה ניגמל כולנו מהWhatsapp- מינימליזם ורשתות חברתיות

10:33 01.01.2020

לאן נעלמו חיי החברה שלנו? מהו הגורם מספר 1 לאי הבנה בין אנשים היום? אילו חוויות דרמטיות מתפספסות לנו בחיים עקב שימוש יתר באפליקציה הזאת? הגיע הזמן שנחזיר את האפליקציה למקומה הראוי- לסרטונים מצחיקים, להחלפות מידע קצרות ולכייף- ואת החיים האמתיים נחזיר לעצמנו \ מעיין טל

Whatsapp- הרשת החברתית שנוסדה ב4 בפברואר 2009 על ידי חברת "יאן קום" בקליפורניה- ונרכשה על ידי פייסבוק ב19 בפברואר 2014 - מדווחת כיום על 1.5 ביליון שימושים חודשיים בה ברחבי העולם.

 

Whatsapp- נתנה מענה לשני צרכים בסיסיים בשימוש בהודעות בטלפון. האחד הוא ששליחת ההודעות באפליקציה הזו היא חינמית לחלוטין וללא הגבלה- והשנייה היא שיש אפשרות ליצור קבוצות של חברים. חינם, ושייכות- הן מילות המפתח כשמדובר ברשתות חברתיות. היום להיות שייך לקבוצת Whatsapp מסויימת ממש מייצר שיוך ישיר לקהילה- ובעוד שקהילות במודל של פעם (כפרים קטנים, ערים בהם כולם תקשרו עם כולם בשכונה) הולכות ונכחדות מהעולם- הרשתות החברתיות עושות הכל כדי להפוך לאלטרנטיבה (או בעצם- לסיבה שהן נכחדו מלכתחילה)

 

בעקבות השימוש באפליקציה הזו שיחות טלפון הפכו למשהו שקורה לעיתים נדירות, כיוון שרוב התקשורת הישירה בין אנשים מתרחשת אך ורק שם.

אז מה ההשלכות? ואיפה צריך, אם בכלל, לשים את הברקס?

 

 

 

יש לי חיים. אני לא כל היום בWhatsapp

 

 

 

לפניכם 4 סיבות למה כדאי לנו כחברה למנן את השימוש בWhatsapp- ולברור את האופן בו אנו רוצים להשתמש בה.

 

1. אין פרטיות

 

שפכתם את ליבכם לחבר, התלוננתם על אמא\ החברה\ חבר שעשה לכם משהו?

הם יכולים לקרוא את זה

וחלקם גם יעשו את זה. לא בטעות. במכוון. אנשים קוראים לאנשים את ההודעות. אנשים מראים לאנשים את ההודעות (והיום אנשים כבר מקליטים את השיחות שלהם ומשמיעים לאנשים- אז אין מה לסמוך על הטלפון עם מידע שלא הייתם רוצים שיעבור הלאה) הפרטיות שלכם לא נמצאת בתוך הסמארטפון. אם יש תמונה שלא תדעו איפה לקבור את עצמכם אם היא תתפרסם, משפט שכתבתם על בן אדם שלא הייתם רוצים שהוא יקרא, סוד שחשפתם לחבר בשעת לילה מאוחרת בהודעה-

תשמרו אותם לחיים האמיתיים- או שהם יהפכו לנחלת הכלל

 

בנוסף, לאחר רכישת פייסבוק את Whatsapp- עלו חשדות שפייסבוק עוקבת אחר התוכן של המשתמשים ואוספת עליהם מידע דרך השיחות האישיות שלהם- על מנת למקד את פרסום המוצרים באתר שלהם אליהם בצורה טובה יותר. למרות שWhatsapp הכחישה את זה- לא פעם קרה לי שהתכתבתי (או אפילו דיברתי בלי להדליק את הטלפון) על מוצר מסוים ומיד לאחר מכן ראיתי פרסום שלו בפייסבוק. לכן, עדיף להיות זהירים.

 

2. אין תקשורת

 

על פי "כלל 7% האחוזים" של אלברט מהרביאן-

רק 7% מהתקשורת שלנו מבוססת על שפה! 

55% מבוססים על שפת גוף

ו38% על טון הדיבור שלנו

כך שבעצם- בהתכתבות באפליקצייה כזו או אחרת- יכולת התקשורת האמיתית שלנו עומדת על 7%

ובשיחת טלפון על 62% 

 

וכך- נוצרים אינסוף קצרים בתקשורת בהתכתבות- מה שמוביל למריבות, דרמות ואי הבנות בין אנשים- בלי שהם מצליחים להבין למה

 

קחו את סך כל אי ההבנות שהיו לכם השנה עם אנשים- עכשיו עשו בהן סדר- מה המכנה המשותף של כולן? האם הן התרחשו בחיים האמיתיים או במרחב הוירטואלי? האם היה אפשר לפתור את המריבה באמצעות שיחה קלה פנים אל פנים? האם קרה שפירשו לא נכון את הוי הכחול שלכם, את חוסר הזמינות, או את התשובה עצמה לשאלה?

 

 

3. זה לא תחליף לחיי חברה

 

כבר קרה לי כמה פעמים ששאלתי חברים על חיי החברה שלהם.

התשובה שקיבלתי הייתה:

"יש לי חברים, אני פשוט לא רואה אותם"

האם  הWhatsapp הפכה לאלטרנטיבה גרועה לחיי החברה שלנו?

 

פעם כשהיית יושבת בבית, מרגישה בדידות ורוצה לחלוק משהו או לדבר עם מישהו- היית מוציאה את עצמך החוצה, קופצת לשכנים, או אפילו, אם היית ממש מתעצלת- מרימה טלפון.

היום רק צריך לכתוב את המילה "היי" לחמישה אנשים, וזה שיענה קודם יבדר אותך בזמן שאת בשירותים. והקלות הזאת מבודדת אותנו, תוך אשליה שהיא מחברת אותנו

 

 

4. כל המאורעות החשובים בחיים מתפספסים

 

נכנסת להריון? שלחת תמונה של הצילום של העובר לקבוצה המשפחתית. סיימת תואר? שלחת תמונה עם התעודה לחברים.

"מזל טוב! מזל טוב!" מטר ההודעות יגיע

למשך חמש דקות

וזהו

 

פספסתם את ההבעה על פניהם של הקרובים לכם

פספסתם את היכולת לשמוח יחד

פספסתם את הרגע

כל הרגעים עוברים לענן

והתקשורת בנינו נשארת טפלה

אל תתנו לאפליקציות לשדוד לכם את הרגעים הכי חשובים בחיים

 

 

 בגלל שההתפתחות הטכנולוגית בעשור האחרון היייתה המהירה ביותר בהיסטוריה- נוצר מה שנקרא "נקע תרבותי"- ואנחנו לא מספיקים להדביק את הקצב, ובטח ובטח שלא לפתח מנגנוני הגנה פנימיים כנגד שימוש יתר בחידושים האלה .עלינו להיות עם היד על הדופק כל הזמן, ולבחון מחדש שוב ושוב את השימושים שלנו בפיתוחים החדשים- שמגיעים כל שנה-שנתיים לפתח דלתנו הדיגיטלי. זה שכולם משתמשים בלי הכרה- לא אומר שגם אנחנו צריכים. אפשר לעצור. אפשר לחשוב. אפשר לשאול שאלות לאורך כל הדרך ולשים לב. כי אם לא נעשה זאת ונמשיך בדרך הוירטואלית חסרת המעצורים- נישאר כולנו במלכוד ה7%.

 

מצורף ראיון עם סיימון סינק, מרצה שעוסק בהשפעות של ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה על חיינו האישיים

 

 

 

 

 

 

אהבתם את הכתבה? שתפו בתגובות

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader