מינימליזם ואופנה- האם חובבי אופנה יכולים "להסתפק" בארון מינימליסטי?

19:45 28.05.2019

 

הרבה נאמר על מלתחה מינימליסטית- שהיא יצירתית יותר, חסכונית יותר, ששומרים רק את הבגדים האהובים ביותר ולכן מרוצים יותר- אבל מה קורה למי שעדיין נמצאת באמצע התהליך- ולמרות שהארון כבר הצטמצם- עדיין מרגישה מיצוי של מה שיש מהר מאוד? חן בן אור

 

9 מעילים וג'קטים, 18 סוודרים וחולצות, 12 מכנסיים וג'ינסים, 8 זוגות מגפיים ונעליים. כובע אחד. לא בטוחה כמה צעיפים וכמה תיקים. נשמע הרבה או מעט?

 

זו תכולת ארון החורף שלי, שנע בין אהבה גדולה לאופנה ולתהליך ההתלבשות עצמו, לבין תהליך צמצום איטי אך מתמשך שבו נפרדתי בשנים האחרונות מהרבה פריטים.

 

מול התכולה הזו אני עומדת כל בוקר ובוחרת בגדים - בחירה שעבורי היא הרבה מעבר לשכבה מחממת.

 

זו בחירה חשובה, כי הרגע שבו אני נזכרת בפריט ישן שלא לבשתי המון זמן וכבר חשבתי שלא אלבש, ואז דווקא הוא מציל אותי מייאוש ומשלים אאוטפיט - הוא רגע מאוד ממלא עבור מי שאוהבת להתלבש. זה רגע שיכול לשנות בוקר. הוא רגע שאין לו תחליף, והרבה יותר משמח מהתלבשות שחוזרת על עצמה מול ארון דל באפשרויות (שאת כולן בחרתי בקפידה ואני אוהבת, אבל קשה לראות את אותו מבחר מוגבל לאורך זמן).

 

ובאותו חדר מול אותו ארון, הרגע שבו מחלחלת ההבנה שכבר 10 דקות אני מחליפה אופציות מול המראה וכלום לא מסתדר לי בדיוק, או לא מחמיא, הוא רגע מייאש שיכול להרוס בוקר. אני מגדירה את עצמי כמתלבשת זריזה וממוקדת, עם סגנון די מגובש. ועדיין, לא יכולה שלא לתהות - איך נראה בוקר של מי שלא מייחס לבגדים חשיבות כמוני?

 

לא נמאס כבר להתעסק בבגדים?

 

אפשר למנות הרבה יתרונות וחסרונות בסוגיה של מינימליזם לעומת אורח חיים צרכני מובהק, אבל הכתבה הזאת היא לא עליהם; מדברים הרבה על האספקט האקולוגי החשוב של אורח חיים וארון מינימליסטיים; על החיסכון הכלכלי, הדיוק המנטלי. לעומתם, היתרונות של ארון לא מינימליסטי הם הרבה פחות מרשימים - זה פשוט כיף! להתלבש זה עונג, ועבור רוב המכורות - ככל שיש יותר אופציות, זה יותר מספק.

 

הכתבה הזאת היא על הרגע הקטן מול הארון, בבוקר לפני הריצה לאוטובוס או בערב לפני יציאה, שממצה את הדילמה שהיא בעצם גם היתרון וגם החיסרון של מי שאוהב/ת לקנות. מי שאוהב/ת להתלבש, לבחור, להתפוצץ מיצירתיות של צבעים, מרקמים וגזרות - ובו זמנית גם רוצה לחסוך קצת ליום גשום ולהסיר מהמצפון רגשי אשם על תרומה לכלכלה הדורסנית והרס כדור הארץ.

 

למה הרגע הזה הוא דילמה? כי תחושת מיצוי יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקרה של ארון מינימליסטי וגם במקרה של ארון מפוצץ - מיצוי של עומס בעין ובראש שמקשה לבחור אפילו גרביים; לעומת מיצוי של אותם 5-6 סוודרים שמכבים את החשק להתגנדר. עדיין לא פענחתי את הדרך לחיים סולידיים אך מספקים אופנתית ויצירתית, אבל אני חושבת (וטופחת לעצמי על השכם) שהעובדה שלפני 5 שנים, ספירת המלאי בארון שלי היתה מסתכמת בלפחות פי 2 פריטים, היא אבן דרך קטנה אך חשובה.