פרשת הנערים בקפריסין זיעזעה את המדינה. אותה חבורת נערים, שכבר דמיינו את עצמם יושבים שנים בכלא במדינה זרה על אונס שלא ביצעו, מצאו את עצמם מזוכים וחוזרים לארץ בשמחה- בעוד שהמדינה- המומה מההתנהגות האולי חוקית- אך בהחלט לא אלגנטית או מוסרית שלהם- נותרה פעורת פה.
אז איך קרה דבר כזה? איך חבורת נערים שמגיעים מרקע דתי-שמרני- מצאו את עצמם מתנהגים לאישה באופן כל כך לא מכבד, ושותפים לאקט מיני שבסופו של דבר היא מצאה אותו משפיל- שלא היה מבייש סרט פורנו קשה ברשת (ואולי בגלל זה גם צולם?)
האם מדובר בכשל חינוכי של ההורים? של בית הספר? של החברה?
אם תשאלו אותי. כל התשובות נכונות.
אנחנו כחברה, חיים היום במה שאני קוראת לו "פרנקנשטיין מיני תרבותי"-והילדים שלנו- גדלים בצילה של תרבות הפורנו- בהיעדר חינוך מיני נורמאלי מאיתנו.
שיח בריא בין הורים לילדים- על מה זו מיניות, איך צריך להתיחס לפרטנרים, איך נכון לבחור אותם, מה צריך לקרות שם, מה הקווים המוסריים והבריאים של התחום- ומה הקווים האדומים שלו- כמעט כמעט אף פעם לא מתקיים. אין חינוך מיני. החינוך המיני בבית היום בעיקר מתבטא- בשתיקה.
למה אנחנו לא נותנים את החינוך הזה? בגלל אותו משבר זהות פרנקנשטייני- אין לנו מושג מה אנחנו ומי אנחנו. אנחנו שמרנים? ליברלים? איפשהו באמצע? מי יודע. מרוב דת וליברליזם אנחנו בעיקר, מבולבלים.
דיברתי עם אבות, בני דור הY, שאומרים שכשהילדה שלהם תגיע לגיל 14 הם יוציאו לה את הדלת מהחדר. דיברתי עם הורים שאמרו שהם מובכים מלנהל שיחה אמיתית עם הילדים שלהם על הנושא. דיברתי עם ילדות בנות 9 שלא יודעת מה ההבדל בין להיות במחזור ללהיות בהריון ושחושבות שכשאת במחזור את צריכה ללכת לשירותי נכים. (הגיל הממוצע לקבל מחזור הוא 12.5, לא הגיוני שלפחות כמה שנים קודם לכן הן לפחות ידעו מה זה?)
הכל מבולבל, הכל שמרני, אבל מתחת למעטה השמרנות הזאת-
כולם, כמעט בלי יוצא מהכלל, צורכים את התוכן הכי מושחת מבחינה תרבותית שאי פעם היה בהיסטוריה- את הפורנו.
אני לא אומרת שפורנו חייב להיות תמיד בהכרח רע, אבל אין ספק שמדובר בהיפך הגמור משמרנות אדוקה.
אז איך זה קורה שמצד אחד ההורים שותקים, ולא משוחחים עם ילדיהם על הנושא בתקווה שלא יגלו שהוא קיים- ובאישון לילה צופים באורגיה של אסייתיות?
ההורים שמרנים? ליברלים? אולי צבועים?
הייתי אומרת- פשוט- מבולבלים.
הם בעצמם עדיין לא החליטו אם מיניות היא דבר טוב או דבר רע, אם כשהם צופים בפורנו הם "רוצחים נשמות" (מה שמלמדים בני ישיבה להאמין) או סתם מפנטזים באופן בריא. אם מותר להסתכל על הבחור\ה שבאו לעבודה חשוף היום- או שזו בגידה בבן\בת הזוג. הכל מבולגן. הכל כאוס. הכל מלחיץ ומייצר נזקים נפשיים מרוב קונפליקטים. אז מה עושים? מה עושים תגידו לי?!
שותקים.
ונותנים לילד לשחק עם הסמארטפון בגיל 6.
וככה, יום אחד, אולי אפילו בטעות
הילד או הילדה שלנו יגיעו לאתר פורנוגרפי ויקבלו את שיעור החינוך המיני הראשון שלהם.
לא משנה כמה ננסה לעצור את זה- היום בעידן האינטרנט- אי אפשר באמת לפקח על התוכן.
על פי מאמר מאת DARCEL ROCKETT שהתפרסם ב New Jersey Hrerald ב2018- 94% מהילדים יחשפו לפורנו לפני שיגיעו לגיל 14. הגיל הממוצע בחשיפה לפורנו היום- עומד על, תתכוננו- 11.
תעשיית הפורנו היא אחת התעשיות העשירות ביותר בעולם. היא מגלגלת 100 ביליון דולר בשנה.
35% מכל ההורדות שמתרחשות באינטרנט ברחבי העולם קשורות באופן זה או אחר לפורנוגרפיה
ארגון הבריאות האמריקאי מצא ש64% מהאוכלוסיה נכנסים לאתר פורנו לפחות פעם בשבוע
אצל בני נוער נמצא- ש93% מהנערים ו63% מהנערות צפו בפורנו בשנה האחרונה.
ואנחנו? אנחנו ממשיכים לשתוק. נותנים לתעשיינים, לנשים וגברים בתעשיית המין- לחנך לנו את הילדים. אז מה הפלא שאחר כך הם מתנהגים בדיוק כמו שהמחנך המיני שלהם אמר להם להתנהג? מה הפלא, אפילו, שנראה להם הכי טבעי בעולם- להוציא את הטלפון- ולצלם?
הגיע הזמן לשבור שתיקה
הגיע הזמן להוציא את הסקס ממתחת לקרשים ולהפוך אותו לשיח טבעי ונורמטיבי בחיים שלנו.
כן, סקס יכול להיות רע. הוא גם יכול להיות טוב. הוא יכול להיות כל מיני דברים. בדיוק כמו שאוכל יכול להיות רע, או טוב, או מורעל. זאת לא סיבה להעמיד פנים שהוא לא קיים.
הוא אנחנו! הוא הכוח שמניע את העולם להתקיים, להתרבות, לזוז. ואם חלק ממנו חולה- זה בגלל שחלק מאיתנו חולה. וגם מחלה היא לא מפלצת שצריך לפחד ממנה. פשוט צריך להפסיק עם ההשתקה האינסופית הזאת שרק מחמירה את המצב.
כל אדם שלקח קורס בסיס בפסיכולוגיה בתיכון יסביר לנו בשתי דקות את המכניקה הבסיסית של השפיות- הדחקה ודה-לגיטימציה של רגש- הופכת אותו ליותר ויותר גדול, עד שהוא מייצר חולי ומתפרץ.
אפשור לרגש להתקיים במרחב בטוח ומוגן, ללא שיפוט, מאפשר לרגש להשתחרר, ולאדם להמשיך במהלך חייו התקין.
הרצון במיניות, פנטזיות, משיכה- הם לא האויב שלנו. הם חלק מאיתנו. ואלוהים לא יזרוק לנו ברק על הראש אם נרגיש אותם.
וברגע שנפסיק לפחד מעצמנו- אולי נתחיל סוף סוף, לקבל את האומץ לשוחח עם ילדינו. מוקדם ככל האפשר, לפני שתעשיית הפורנו תשיג אותנו, ולילדים לא יהיו כלים לפענח את הסרטונים שהם רואים בגיל כל כך צעיר.
מרגיש לי שזה בעצם מה שאמרתי לאורך כל הכתבה, אבל יש לי צורך להגיד את זה בצורה ברורה שוב-
קחו את הילדים שלכם, דברו איתם על מיניות.
על הצדדים היפים והנעימים שלה, וגם על אלה שלא.
על הצדדים המצחיקים, המביכים והמוזרים שלה- וגם על אלה המענגים והנחמדים.
על מה התפקיד שלה בחיים שלנו- ועל מה הקווים האדומים.
הילדים שלכם גדלים לעולם חדש, ואין לכם את המותרות להישאר אדישים ולהתבונן מהצד כמו שעשו ההורים שלכם איתכם. אתם במלחמה- זה או אתם, או הפורנו.
תחשבו מי אתם מעדיפים שילמד את הילד או הילדה שלכם על מיניות.