השקעה בבורסה על פי הגישה של בנג'אמין גראהם היא השקעה שלא נותנת לתנודות השוק לטלטל את המשקיע- האם אפשר ללמוד מגישה זו משהו לגבי עצמנו כאנשים המאפשרים לתנודות התודעה שלנו להזיז אותנו מהמטרות שהצבנו לעצמנו בחיים? / דידי קורקוס
בחודשים הראשונים לתקופת השחרור שלי מהצבא, לא היה לי מנגנון ביקורת האחראי לסנן מסרים חלולים - מה שהביא לכך שקיבלתי כמובן מאליו כל רעיון שעטה על עצמו איזה אופי סמכותי.
ספרים בנושא כלכלה התנהגותית עימתו אותי מול ההבנה שהרגשות, הבחירות והסיפור שאנו מספרים לעצמנו לגבי עצמנו, מושפעים מאינספור גורמים חיצוניים שאיננו מודעים אליהם כלל- חברה, תרבות, פרסומות ועוד.
המשמעות היא שהבחירות שלנו הן תוצאה של התניות או השפעות סביבתיות הרבה יותר ממה שהן תוצאה של איזה 'יש' עקבי ובלתי משתנה השוכן בתוכנו.
רגע אחד אנחנו נדיבי לב ורגע אחר קמצנים, רגע אחד נחושים ואמיצים ורגע אחר מאופקים והססניים, בעלי בטחון עצמי או חסרי בטחון עצמי... דבר אינו מאפיין אותנו לגמרי בהתמדה.
ואז התעוררה בי השאלה הגדולה - אם הרגשות שלי חשופים לכל כך הרבה השאות ומניפולציות סביבתיות, האם הישענות על הרגש מספקת לי הבנה של מי אני באמת?
האם היענות לגחמות הרגעיות והבלתי עקביות של הנפש מספקות את הכלים הנחוצים להגשמת היעדים שלי?
בנג'אמין גראהם, אבי תחום השקעות הערך ומי שעד היום נחשב לאחד מיועצי ההשקעות הטובים בהיסטוריה, מציע בספרו המפורסם 'המשקיע הנבון' מספר עקרונות מנחים להשקעה בטוחה. (באופן יחסי כמובן) .
מבלי להלאות אתכם במונחים ושיטות ההשקעה המוצגות בספר, אנסה לתמצת כמה מעיקרי משנתו הכלכלית הרלוונטיים לכתבה זו:
באחד מן הפרקים בספר גראהם מדמה את הבורסה לאדון פטפטן ושנוי במחלוקת אותו הוא מכנה 'מר שוק'.
'מר שוק' של בנג'אמין גראהם הוא דמות גחמתית, אי רציונאלית, בעלת מצבי רוח משתנים, המנסה ללא הרף לערער את שיקול דעתו של המשקיע.
מר שוק ימתיק למשקיע שמועות על ה'מייקרוסופט הבאה' או על המטבע הדיגיטלי שהולך להכות את הכלכלה העולמית.
הוא ידחוק בו לקנות ולמכור מניות בתקופות צמיחה ושפל וידרבן אותו לקחת סיכונים מיותרים.
"אל לך לסמוך על מר שוק!" אומר גראהם, "עליך להישאר נאמן לשיטת ההשקעה שלך ולא לתת יד להתרסתן של מניפולציות רגשיות."
לפי גראהם, אלה המאפשרים לפטפוטים הבלתי פוסקים של 'מר שוק' להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם, עתידים לחרוץ את גורלם הכלכלי.
"מר שוק" מאבד את זה. שניסחף אחריו גם אנחנו?
כשדימיתי ברוחי את הדמות הפיקטיבית של גראהם, התקשיתי שלא לעשות הקבלה אל 'מר שוק' הפנימי שלי - הלוא הם רגשותיי.
שהרי, בדומה ל'מר שוק', גם הרגשות שלי מפטפטים תדיר.
גם הם תנודתיים, אי רציונאליים, ספקולטיביים - ובדומה לבורסה, בין לבין התנודות הקיצוניות, יש להם נטייה להתאזן.
הדמיון בין השניים לא צריך להפתיע בהתחשב בעובדה שהגרף המופיע על צג המחשב של סוחר מחויט ביום מסחר קדחתני בוול סטריט, מהווה מעין תמונה משוקללת למצבי הרוח של מיליוני סוחרים; פחד, חמדנות, תאוות בצע, אמונות שווא- כל אלה דוחפים את ה'נרות היפנים' מעלה ומטה כמו רעשי אדמה המניעים קצה מחט של סיסמוגרף.
.jpg)
ההצעה שלי אם כן, היא להתייחס אל הלך הרוח שלנו באותה מידה של ספקנות כמו זו שגראהם מייחס אל מר שוק. נסו לדמות את מצבי הרוח שלנו כמו אל אפיקי השקעה פוטנציאלים; שמחה, עצב, קנאה, אכזבה... כל אלה הם למעשה מניותיהן של חברות קטנות הנסחרות בבורסה התודעתית שלנו.
אנו יכולים לבחור אם ליחס להן חשיבות ולהיגרר יחד איתן לספקולציות, או להישאר נאמנים לאסטרטגית ההשקעה שקבענו מראש ולתת להן לחלוף על פנינו מבלי לקחת סיכונים מיותרים. (למי מכם שעושים מדיטציה הרעיון עשוי לצלצל מוכר).
מה שאני מנסה לומר הוא, שאסטרטגיית פעולה רלוונטית לחיי היומיום שלנו לא פחות משהיא רלוונטית לשוק ההון.
היא תסייע לנו לדבוק בתוכניות לטווח ארוך ובו בזמן תאפשר לנו להציב סימני שאלה אקוטיים מול מצבי רוח סוערים.
להלן מספר דוגמאות להטיות קוגניטיביות ששופכות אור על טבענו האנושי. אלה עשויות לגרום גם לכם להטיל ספק באשר לתחושתכם הסובייקטיבית של אוטונומיה ושליטה עצמית:
- אדם יחיד יכול להבחין ולהצביע איזה משני קוים מקבילים ארוך יותר, לעומת זאת הוא יאבד יכולת זאת כאשר הוא נמצא בקבוצה שחבריה טוענים שזה הפוך.
- אנשים שהיו חשופים לשומר מסך של שטרות צפים נטו להתנהג באנוכיות יותר מאנשים שלא נחשפו.
- אחוז הבקשות לשחרור אסירים המאושרות ע"י שופטים צונחת ככל שהם מתרחקים מזמן ארוחת הצהריים.
- כל דבר המקל על המנגנון האסוציאטיבי לפעול בצורה חלקה, יטה גם את אמונותינו. דרך בדוקה לגרום לאנשים להאמין בטענות כוזבות היא לחזור עליהן בתכיפות.
- למיקום של הקלפי עשויה להשפיע על הבחירה שלנו. התמיכה בהצעות להגדלת תקצוב לבתי ספר הייתה גבוהה במידה ניכרת כאשר הקלפי מוקם בבית ספר מאשר במקום סמוך.
דווקא משום שהרגשות והבחירות שלנו מושפעות מאינספור גורמים שאינם בשליטתנו, ומכיוון שבלתי סביר עד בלתי אפשרי לנבא מה תרגיש בעוד שנה, שבוע, שעה ואפילו דקה מעכשיו, ללא קשר לכמה אתה חושב את עצמך לאנליסט מוכשר של רגשותיך- הדרך היחידה לקחת את המושכות חזרה לידיים שלנו ולהיות משוחררים מהטיות פסיכולוגיות היא לפעול על פי מערכת ערכים ותכתיבים שאנו בוחרים מראש.
החקירה של מונטיין כפי שמופיעה בפרק 'על האי עקביות של מעשינו' הביאה אותו למסקנה דומה:
"מי שקבע לו בראשו חוקים וסדרים מוחלטים, נוכל לראות אחידות זוהרת בכל מסלול חייו, סדר וקשר בל ינותק בין מעשיו ובין עקרונותיו"
תפקידם של אנשים המאמצים אורח חיים 'נבון' או 'סולידי' (כלומר זה המגלם את הניסיון להתעלם מהתנודתיות הרגשית על מנת לאפשר צמיחה אישית-כלכלית יציבה לאורך זמן) הוא לבנות סולם ערכים התואם את השקפתם השכלתנית.
לסיכום, כשאנו בוחרים באורח חיים בו הצרכנות היא נמוכה כאשר המטרה שלנו היא לשקיע את כספנו בתבונה ולפרוש בגיל צעיר ככל האפשר- גם כשהרגש יקפיץ לנו את הרצון ל"שבור" את הדיאטה הצרכנית או לשנות את תוכנית ההשקעה שלנו - נישאר נאמנים לתוכנית שבחרנו, מתוך הבנה שהרגש הוא רק רגש- וגם הוא , יחלוף. והסבלנות היא הדרך אל ההצלחה.
דבקות במטרה- יש בכוחה לשחרר אותנו במידת מה מכבלי הסביבה החיצונית, להפוך אותנו לאנשים יותר חופשיים, בעלי חוסן נפשי, כאלו שלא נשברים גם בזמנים שסערות רגשיות מומטרות עליהם בעוצמה ומאיימות להסיט אותם מאפיק ההשקעה המרכזי שלהם - זה המכוון אותם לחיים של מימוש והגשמה.