ריבס סיפר בהרצאה הקודמת שלו בטד על תחביב חדש ומוזר שלו- השעה 4 לפנות בוקר. הוא חיפש תכנים שיסתנכרנו סביב השעה הזאת- ואפילו הגיע לעשות עליה הרצאה בTED כאשר הוא מספר איך גיגל את השעה הזאת, וסינכרן מידע על אנשים שונים שיצרו תכנים בהם השעה 4 לפנות בוקר הופיעה- והצליח למצוא קשר הזוי בניהם- בתאריכי יום ההולדת שלהם, יום הפטירה ועוד:
לאחר מכן קרה דבר מדהים. ריבס התחיל לקבל תכנים מכל קצוות העולם המתחברים לשעה 4 לפנות בוקר. כדי לאסוף את כולם למקום אחד הוא בנה אתר וקרא לו "המוזיאון של 4 לפנות בוקר". ולאחריו הגיע שוב להרצות בTED, הפעם עם ההרצאה הזאת:
בהרצאה הוא מציג את "המוזיאון" שבנה, את התכנים שהגיעו אליו ולבסוף.....
את הסיבה שהסתתרה עמוק עמוק מתחת לכל התוכן הזה שהביאה אותו מלכתחילה כנראה לפתח אובססיה לשעה המסויימת הזאת (בלי ספויילרים. תיאלצו לצפות בהרצאה ולגלות).
המסקנה המינימליסטית שניתן להסיק מכל התהליך של ריבס היא די ברורה- בעולם בו קשה לקבל החלטות, להתמקד, לבחור תחום עיסוק או עבודה, בן זוג או בת זוג, בגד או רהיט- בעולם בו יש כל כך הרבה מבחר צריך לזכור שלושה דברים:
זה בכלל לא משנה מה בוחרים.
כל בחירה שנעשה- יכולה להפוך לעולם ומלואו.
המיקוד הוא הדרך הכי טובה להתרחב.