איך להפוך את קרב הרצונות האינסופי עם המתבגר לתחרות פרגונים?

איך משנים את ה - "אני אלמד אותה לא להתעסק איתי" לאוצר של הבנה והתפתחות הדדית?

אם את.ה הורה, סבתא, דוד או באינטראקציה עם ילדים ובני נוער, הפוסט הבא נכתב עבורך!
דמיין שאתה חוזר הביתה מבסוט מהיום שעבר עליך רק כדי לגלות שהבת שלך שוב שיקרה לך, לא אמרה לך את כל האמת. אתה מרגיש כמו דביל, מוצף בתערובת של רגשות, מאוכזב, פגוע ונבגד.

הדחף 'ללמד אותה לקח' כמעט מכריע אותך. אתה חושב לעצמך, "היא צריכה ללמוד שלמעשים יש השלכות. אני לא יכול פשוט לתת לזה להחליק."
אתה מדמיין את הרגע המושלם להצהיר על סמכותך, אולי כשהיא מבקשת טרמפ לבית חברתה או מבקשת כסף לאירוע הקרוב. "אז אני אזכיר לה את הטעות שלה", אתה חושב, "אני אראה לה שהיא לא יכולה לזלזל בי."

זה יוצר הרגשה טובה לרגע, אבל האם זה באמת עוזר?

האם היא באמת למדה את הלקח? ואיזה דברים אחרים היא למדה, כאלה שלא התכוונת ללמד אותה?
בפועל, מה שיקרה הוא שהבת שלך, בדיוק כמוך, עקשנית, דעתנית או משהו אחר, ונוטה ללמד בהתנהגות במקום בדיבורים. רוב הסיכויים שהיא תלמד ממך לחכות לרגע שהכי יכאב לך, ושם היא תפעל על מנת ללמד אותך שאיתה גם לא מתעסקים. וכך בלי ששמתם לב, אתם מוצאים את עצמכם בקרב רצונות בלתי נגמר שמטרתו היא נקמה חינוכית.

מה אם במקום תגובת ענישה טיפוסית, תבחר באמפתיה באותו רגע קריטי?

לדוגמה, בתך מגיעה אליך נרגשת להשתתף בהופעה עם חברים וזקוקה להסעה. אתה זוכר את השקר האחרון שלה. כאן אתה משנה את המשחק. במקום לומר, "זוכרת את הפעם האחרונה שבה שיקרת? את לא יוצאת מהבית," אתה בוחר בגישה אחרת: "אני יודע שלא ניקית את החדר שלך או השתתפת בשיעור שלך, או שיקרת וזה מאכזב אותי," אתה מתחיל. "אבל אני כאן כדי לעזור לך, לא להעניש ואני אתן לך טראמפ. אנחנו משפחה, ואנחנו תומכים אחד בשני, גם כשאנחנו עושים טעויות."

וכאן המפתח לשינוי:

אתה מבקש משהו בתמורה, לא כעונש, אלא כחלק מתמיכה משפחתית הדדית.
גישה זו עושה יותר מאשר לטפל בשקר שלה; זה פותח פרק חדש במערכת היחסים שלכם. אתה מלמד אותה על כבוד הדדי ועל תן וקח של חיי משפחה. זה לא על ניקוד של מי מנצח, מדובר בטיפוח הבנה ושיתוף פעולה עמוקים יותר.

מה אם נוכל לתעל את היכולת, האנרגיה והזמן שאנחנו משקיעים במשחק הנקמה וההשלכות לטובת משחק עם מטרה מקדמת יותר כמו צמיחה, תמיכה, כבוד והדדיות. משחק תגמולים והכרה?

במשחק החדש הזה, במקום לשלם במטבע של הדברים הרעים והפגמים שלנו, אנחנו קונים במטבע של הדברים הטובים שעשינו אחד עבור השני.
כשאתה נותן לה תמיכה ואפילו הכוונה, היא מרגישה שהיא חייבת לך טובה - כזו שיש לה משמעות עבורך. זה מעגל של חיזוקים חיוביים הנע מענישה לאמפתיה, מחוקים לדיאלוג.

בכך אתה לא רק מתעמת עם התנהגות הלא נכונה; אתה גם מטפח מערכת יחסים המבוססת על אמפתיה וסיוע הדדי. אתה מתרחק ממעגל של ענישה וטינה לכיוון דינמיקה של הבנה וצמיחה. אתה מלמד את המתבגרת שלך שבכל מערכת יחסים, בין אם זה בתוך המשפחה או מחוצה לה, כבוד הדדי ותמיכה הם המפתח.

מדובר בהדגמה שגם כשנעשות טעויות, יש דרכים בונות לפתור אותן, דרכים שמחזקות קשרים במקום למתוח אותם. מדובר בהפיכת רגעי קונפליקט להזדמנויות להוראה ולמידה, גם לך וגם למתבגרת שלך.

אז הורים יקרים, מוזמנים להגיב מה ז'אנר הסרטים אצלכם בבית - קומדיה, דרמה, הרפתקאות, מדע בדיוני, מסתורין או משהו אחר?

שינוי גדול תמיד מתחיל בצעד קטן, מזמינה אתכם להפיג את הבדידות ולהצטרף לקהילת ההורים והסבים התומכת שלנו, המסורים להעצמת המוטיבציה והרווחה הרגשית שלנו ושל הדורות הבאים. בונים ומפתחים את עצמכם ואחרים.

הנה החלק הכי טוב:

אתם יכולים לעשות שינוי לא רק עבור עצמכם, אלא גם עבור משפחות אחרות.

בחום ובתודה,
תמר וולך
ויסות כעסים ותקשורת במשפחה
תמיד תזכרו, מקסימום תצליחו, מינימום תעשו צעד גדול לעבר המטרה.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק בלחיצה כאן 
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לחצו כאן     
לפרטים על סדנת הזום בנושא ויסות כעסים לחצו כאן
רוצים לראות את כל הקישורים והמתנות שלי - linktr.ee/tamar_vollach